מדיניות הקהילה בעניין זוגות (נישואין) לא מוכרים בהלכה (חד מיניים, עם לא יהודים, נישואין שניים בלי גט)

א. הנחות יסוד והגדרות הלכתיות (להבנה מיטבית של העניין)

1. ההלכה קובעת שיש קשרי זוגיות שאינם מוכרים כנישואין, גם אם מתקיימים חיים משותפים ואף נישואין אזרחיים (או טקס שנערך ע"י רב/ה אע"פ שאלה אינם קידושין תקפים)

2. המונח ההלכתי לקידושין שתקפים הלכתית הוא "קידושין תופסים". אולם הקידושין אינם תופסים לא בחייבי כריתות (עריות, חוץ מהנידה) ולא באינם יהודים (יבמות כ' ע"ב; יבמות מ"ה ע"א; רמב"ם אישות ד', י"ד; רמב"ם אישות ד', ט"ו; שו"ע אה"ע מ"ד, ו'; שו"ע אה"ע מ"ד, ח')

3. לעומת זאת, הקידושין כן תופסים בחייבי לאוין, ז"א בקשרים שהתורה אוסרת אבל אין היא אומרת שיש עליהם "כרת" (יבמות כ' ע"ב; טור אה"ע י"ח). ואלו הם? גרושה וחלוצה לכהן, ממזר או ממזרת לישראל או המחזיר גרושתו משנישאת לאחר. בכל המקרים הללו, גם אם הדבר אסור, הקידושין תופסים.

4. בנוסף, הקידושין מוגדרים בהלכה כקשר בין איש ואשה (רמב"ם אישות א', א'-ג')

5. הקהילה כמוסד איננה מאשררת פומבית בכל דרך שהיא כל קשר זוגי המוגדר בהלכה כ"קידושין שאינם תופסים" (סעיף 2 למעלה). קידושין לא תקפים הלכתית כוללים: בני זוג מאותו מין (שני גברים או שתי נשים), יהודי ולא יהודי, אשה או איש שאין ביניהם גט והתחתנו בשנית עם מישהו אחר.

ב. מדיניות קהילתית בעניין קידוש, הודעות וחברות בקהילה בהם האירוע או המשתתפים נמצאים במצב של קידושיו שאינם תופסים הלכתית

1. קידוש המוגש ע"י קמ"א ותחת חסות הקהילה יכול לכבד אירועי חיים המתאימים לגישה ההלכתית הקהילתית (כפי שצוינה לעיל)
2. חברי קמ"א יכולים להגיש קידוש תחת חסותם הם לכבוד כל אירוע חיים משפחתי שברצונם לציין.
3. סיבת חסות הקידוש יכולה להיכלל בהודעות השבועיות הנשלחות בדוא"ל, ההודעות המודפסות וההודעות הנאמרות בסוף התפילות.
4. אירועים פרטיים של חברי קמ"א המתקיימים במתקני הקהילה במסגרת פרטית אינם כלולים במדיניות זו.

5. בני זוג הנמצאים במצב של קידושין שאינם תקפים על פי ההלכה לא יוכלו להירשם כחברי קהילה בתור משפחה. כל יהודי בזוגיות כזאת יוכל להירשם כחבר קהילה בתור יחיד.

ג. מדיניות בעניין מתן כיבודים (עליה לתורה, מי שברך להולדת בן או בת, עלייה לבר או בת מצווה, מי שברך ליום הולדת)

1. קידושין לא תופסין לא יקבלו אשרור פומבי או הודעה דרך עליה לתורה ("אויפרוף", שבת חתן, שבת כלה)
2. כל יהודי רשאי ויכול להיות חלק ממניין התפילה ואין בהעדפתו/בחירתו המינית מניעה לכך.

3. כל יהודי רשאי ויכול לעלות לתורה ואין במצבו בדיני אישות או בהעדפתו/בחירתו המינית מניעה לכך.

4. כל יהודי רשאי ויכול להיות שליח צבור ואין במצבו בדיני אישות או בהעדפתו/בחירתו המינית מניעה לכך.

5. כל יהודי רשאי ויכול לקבל "מי שברך" אישי (ליום הולדת, לבריאות, לציון הצלחה, לברכת הגומל, להולדת ילדים/נכדים/נינים) ואין במצבו בדיני אישות או בהעדפתו/בחירתו המינית מניעה לכך.

6. כל ילד וילדה יהודיים רשאים לקבל את הכיבודים ואת העליות לציין את הבר מצווה או הבת מצווה שלהם, לציין את לידתם, ברית מילה, שמחת בת, וכן עריכת קידוש לציון המעמד ללא שום קשר למצבם בדיני אישות או בהעדפתם/בחירתם המינית של הוריהם.

7. ילדים שנולדו מאשה לא יהודייה חייבים גיור כהלכה כדי להיחשב חלק ממניין התפילה ולקבל את הכיבודים המצוינים לעיל. המקרים הללו כוללים ילדים מאם פונדקאית לא יהודייה וילדים מאומצים אשר נולדו מאשה לא יהודייה.

8. על פי ההלכה לאדם יש אמא אחת ואבא אחד. על כן, השם הפרטי של האדם מורכב משמו ושם אחד מהוריו (לרוב האב), גם אם מנהג הקהילה הוא להשתמש בשמות שני ההורים עבור מי שרוצה בכך. כשילד מזוג חד-מיני עולה לתורה בקהילתנו, ייקרא כנהוג בהלכה על שם אחד מהוריו הביולוגים או "בן/בת אברהם אבינו" במקרה של גרים. אם האב הביולוגי הוא יהודי והאם לא יהודייה, יש המתירים להשתמש בשם האב הביולוגי אחר הגיור, במקום "בן/בת אברהם אבינו". אם הורי הילד יעדיפו זאת, נקרא לילד בשם האב הביולוגי.

9. העיקרון שצוין בסעיף 8 יהיה תקף גם בעניין "מי שברך" למתן שם, לעליות לתורה של הילד ולכל מי שברך לילד.

10. אם הילד או הילדה הם בני אמא יהודייה מאב לא יהודי, או מתרומת זרע, הם ייקראו על שם האמא (כגון במקרים של אשה בזוגיות חד-מינית)

ד. מדיניות בעניין חולים, מודעות תנחומים, שבעה ויארצייט
1. הקהילה תערוך לכל אדם שיבקש זאת ובעבור כל אדם מי שברך לבריאות והסדרי ביקור חולים וחסד, בלי שום קשר למצבו בדיני אישות או להעדפתו/בחירתו המינית של האדם.

2. הקהילה תערוך לכל יהודי שיבקש זאת ובעבור כל יהודי הסדרי שבעה, שלושים או יארצייט, בלי שום קשר למצבו בדיני אישות או להעדפתו/בחירתו המינית של אותו היהודי או של הנפטר.

3. הקהילה תמסור תנחומים בדרכים המקובלות (הודעות מודפסות, הודעות בבית הכנסת, הודעות באינטרנט וכד') על הפטירה, חלילה, של כל קרוב משפחה או בן או בת זוג של חברי קהילה, בלי שום קשר למצבו בדיני אישות או להעדפתו/בחירתו המינית של אותו/ה חבר/ת קהילה.